ביום רביעי שעבר, בזמן שהמתנתי לקפה שלי ב"קפה גרג" (הסניף ליד העבודה, אתם יודעים, זה עם הכיסאות הלא נוחים), שמעתי שני חבר'ה מתווכחים על אימונים. אחד טען שהכי חשוב זה להרים משקלים כבדים, השני נשבע שרק ריצות ארוכות שומרות על הבריאות. הרגע הזה גרם לי לחשוב מחדש על מה באמת משפיע על אריכות ימים. האם זה נפח האימונים או העצימות שלהם? או שאולי, כמו בחיים, התשובה נמצאת איפשהו באמצע?
בואו נצלול פנימה, אבל בלי לעשות שריר על אף אחד.
אז למה בעצם נפח מול עצימות זה בכלל ויכוח? זה פשוט: נפח מתייחס לכמה עושים (כמה זמן מתאמנים, כמה סטים, כמה חזרות), ועצימות מתייחסת לכמה קשה עושים את זה (כמה משקל מרימים, באיזו מהירות רצים). שנים חשבנו שככל שעובדים יותר קשה, כך התוצאות טובות יותר. אבל האם זה באמת נכון, במיוחד כשמדובר באריכות ימים?
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (מומלץ בחום!) שהוא דיבר על מחקרים שמראים שפעילות גופנית מתונה ועקבית לאורך זמן, כמו הליכות מהירות או שחייה קלה, יכולה להיות יעילה יותר מאימונים אינטנסיביים מדי פעם. הופתעתי לגלות שהסוד לא טמון רק בשריפת הקלוריות המטורפת, אלא ביכולת של הגוף להתאושש ולשמור על איזון.
"תנועה היא תרופה" - היפוקרטס (כנראה)
אבל שימו לב – לא כדאי לשבת כל היום על הספה ולצפות בנטפליקס בתואנה שאתם "מאפשרים לגוף לנוח"! תנועה היא מפתח, אבל איזו תנועה? כאן נכנס העניין של תנועה טבעית ואינטואיטיבית. חשבתם פעם למה חיות לא עושות מתיחות מורכבות לפני שהן רצות? כי הן פשוט זזות!
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו בכלל צריכים להסתמך על תוכניות אימון מורכבות, או שאולי פשוט כדאי לנו יותר להקשיב לגוף שלנו? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. תראו, אני לא אומר לזרוק את תוכניות האימון לפח, אבל אני כן חושב שיש מקום לחזור לבסיס.
לפני כמה שנים קראתי על קשישים בני 80+ באוקינאווה שעדיין עובדים בשדות, רוקדים בפסטיבלים ואפילו מתחרים בספורט. הם לא עושים אימוני כוח מתוכננים, אבל הם פעילים פיזית באופן טבעי לאורך כל היום. הם הולכים הרבה, מרימים דברים, מתכופפים וקמים. הם פשוט זזים.
עוד אנקדוטה: זוכרים את סבא שלי, חיים? תמיד צחקנו עליו שהוא "עובד בשביל הכושר", אבל האמת היא שהעבודה הפיזית שלו במשך שנים – גינון, תיקונים בבית, הליכות בשכונה – שמרה עליו חזק ובריא עד גיל מאוחר. הוא אף פעם לא דרך בחדר כושר!
אז מה עדיף? נפח או עצימות?
האמת היא שאין תשובה חד משמעית. זה תלוי בגיל, ברמת הכושר, במטרות ובגנטיקה. אבל הנה כמה עקרונות מנחים שיכולים לעזור:
- נפח קודם לעצימות: אם אתם רק מתחילים, תתמקדו קודם כל ביצירת הרגל של פעילות גופנית קבועה. תתחילו עם הליכות קצרות, שחייה קלה או רכיבה על אופניים.
- הקשיבו לגוף שלכם: אם אתם מרגישים כאב, עצרו. אל תדחפו את עצמכם מעבר לגבולות שלכם.
- שילוב זה שם המשחק: אל תפחדו לשלב בין אימונים אירוביים לאימוני כוח. גיוון הוא מפתח לבריאות כללית.
- אל תשכחו לנוח: מנוחה חשובה לא פחות מאימון. תנו לגוף שלכם זמן להתאושש.
- תנועה טבעית: שלבו תנועות יומיומיות טבעיות בשגרת האימונים שלכם. התכופפו להרים דברים, סחבו שקיות מהסופר, עלו במדרגות במקום במעלית.
טעות נפוצה: לחשוב שחייבים "לסבול" כדי להשיג תוצאות. ממש לא! פעילות גופנית צריכה להיות מהנה ומספקת, אחרת לא תתמידו בה לאורך זמן. תחשבו על זה כמו אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב – זה לא טבעי ולא בריא.
שאלה מהקהל (בדויה, אבל לגמרי יכולה להיות אמיתית): "אבי מחיפה שואל: אני בן 50 וקצת סובל מכאבי גב. איזה סוג פעילות הכי מומלץ לי?" תשובה: אבי, קודם כל כדאי להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט. באופן כללי, פעילות גופנית מתונה כמו הליכה, שחייה או יוגה יכולה לעזור לחזק את השרירים התומכים בגב ולהפחית כאבים.
במילים אחרות, במקום לנסות לכמת הכל ולדחוף את עצמכם לקצה, נסו להתחבר לגוף שלכם, לנוע בצורה טבעית וליהנות מהדרך. תזכרו, זה לא מירוץ – זה מסע.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה לשלב תנועה טבעית בשגרת האימונים שלו – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועות "פרימיטיביות" כמו כריעות עמוקות, זחילה ותנועות גלגול, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה ואריכות ימים.
תזכרו: להקשיב לגוף זו לא קלישאה – זו דרך חיים.
