ביום שלישי שעבר, כשניסיתי לפתוח צנצנת חמוצים (שוב!), הבנתי משהו: השרירים שלי הם לא רק כוח – הם סוג של מנצחים על תזמורת שלמה בגוף. תמיד חשבתי ששרירים זה רק בשביל להרים דברים כבדים ולהראות טוב בים, אבל אז גיליתי שהם הרבה יותר מזה. הם איבר אנדוקריני, משהו כמו בלוטת הורמונים ענקית, רק שמשדרת אותות כימיים לכל הגוף דרך תנועה! שריר משדר מידע! מטורף, נכון?
אז למה בעצם השריר הוא "כוכב רוק" הורמונלי? זה פשוט – הוא מפריש חומרים שמשפיעים על הכל, מהמוח ועד למערכת החיסון. תחשבו על זה ככה: כל כיווץ שריר הוא כמו הודעת טקסט שהגוף שולח לעצמו. "היי מוח, אנחנו עובדים פה, תוודא שאתה ערני!". "היי כבד, הנה עוד קצת אנרגיה, תתחיל לעבוד!". שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר לינדה באקלי מאוניברסיטת אוסלו, והופתעתי לגלות שהשרירים שלנו מייצרים מאות "מיוקינים" – מולקולות קטנות שמשפיעות על כל כך הרבה תהליכים בגוף. אנקדוטה קטנה: זוכרים את סבא שלכם שתמיד אמר "תזוזו קצת, זה יעשה לכם טוב"? מסתבר שהוא ידע יותר ממה שחשבנו!
עכשיו, בואו נדבר על מיתוס אחד שחייבים לנפץ: "צריך להתמקד באימונים מבודדים כדי לחזק שריר ספציפי". לא נכון! הגוף שלנו עובד כמערכת שלמה, לא כחלקי חילוף. תנועה טבעית, כזו שמערבת כמה שיותר שרירים בו זמנית, הרבה יותר יעילה ומועילה. תחשבו על תינוק שמנסה להתהפך – הוא לא עושה כפיפות בטן או הרמות רגליים, הוא פשוט מתגלגל, מתפתל ומשתמש בכל הגוף שלו. האם הוא לא מתחזק? ברור שכן!
אבל שימו לב – לא כדאי לעשות רק אימוני כוח קלאסיים במכון כושר! זה יכול לגרום לחוסר איזון ולפציעות. אני מכיר חבר שפעם הרים משקולות מטורפות אבל לא הצליח לגעת באצבעות הרגליים שלו. איפה פה ההיגיון? שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו באמת צריכים מכשירי כושר משוכללים או שאפשר לחזור לתנועות בסיסיות וטבעיות? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
בואו נתקדם. אם השריר מדבר עם הגוף, מה הוא אומר לו? זה תלוי בסוג התנועה! הליכה יחפה בטבע שולחת לגוף מסרים אחרים לגמרי מריצה על הליכון. תנועה "פרימיטיבית" כמו טיפוס על עצים או זחילה מעודדת גמישות, קואורדינציה וכוח פונקציונלי. תחשבו על זה: קשישים בני 80+ באוקינאווה מטפסים על עצים כדי לקטוף פירות! הם לא עושים מתיחות מורכבות, הם פשוט נעים בצורה טבעית כל יום. למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות כשחיות לא מבצעות פעולות כאלה לפני פעילות? תעשו על זה גוגל, זה יכול לפתוח לכם את הראש.
רגע, מה עם הומור? דמיינו אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב – זה בערך כמו ריצה על הליכון. אין מטרה, אין נוף, רק תנועה חסרת הקשר. איפה הכיף? איפה האתגר? גרוע מכך - איפה המידע שהשריר מעביר לגוף?
אבל רגע לפני שאתם רצים לטפס על העץ הקרוב ביותר, בואו נעשה תרגיל קצר. עמדו ישר, שימו לב לנשימה, ונסו להתנועע קלות מצד לצד. שימו לב לאיך שהמשקל עובר מהרגל האחת לרגל השנייה. האם אתם מרגישים את השרירים הקטנים עובדים כדי לשמור על שיווי משקל? זהו! זה החיבור לאינטליגנציה התנועתית הטבעית שלכם. הקשיבו לגוף שלכם, הוא יודע מה הוא צריך.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה לוותר על מכון הכושר ולחזור לתנועות טבעיות – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות ללכת יחף כמה שיותר, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות של תנועה ספונטנית ומשחק. יאללה, תזוזו קצת!
קצב: תנועה חכמה יותר, לא קשה יותר!
