ביום שלישי שעבר, בדיוק כשסיימתי להקשיב לפודקאסט על דיאטות קיטו, הבנתי משהו מוזר: רוב האנשים שאני מכיר מתקשים לקום מהרצפה. רגע, מה? כן, כן, שמעתם נכון. אנשים צעירים, באמצע החיים, מתקשים פשוט לקום מהרצפה בלי להיאחז במשהו או להשמיע אנחות כאב. זה גרם לי לתהות - מה לעזאזל קורה לנו?
אז למה בעצם סקוואט? זה תרגיל פשוט – אבל יש כמה נקודות שחשוב להבין. פעם חשבתי שסקוואט זה רק בשביל ישבן חטוב (לא שאני מתלונן!), אבל אז הבנתי שזה הרבה יותר מזה.
סקוואט: יותר מסתם תרגיל לישבן
סקוואט, או כריעה בעברית צחה, היא תנועה בסיסית שהגוף שלנו אמור להיות מסוגל לבצע בקלות. חשבו על ילדים קטנים – הם יושבים שעות בסקוואט מלא בזמן שהם משחקים. אנחנו, לעומת זאת, מאבדים את היכולת הזו עם השנים, בגלל ישיבה ממושכת על כיסאות וחוסר תנועה.
שמעתי על זה לראשונה בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה, מומחה לאריכות ימים, והופתעתי לגלות כמה חשיבות הוא מייחס לסקוואט כתנועה יומיומית. הוא טוען שסקוואט טוב לא רק לרגליים ולישבן, אלא גם לשיפור הניידות של הקרסוליים, הברכיים והירכיים, וגם לחיזוק שרירי הליבה.
הסקוואט של הסבתא מאוקינאווה
יש משהו מעורר השראה בסיפורים על קהילות ילידיות ומסורתיות, כמו אלה שבאוקינאווה או בהרי הקווקז. שם, סבתות בנות 80+ עדיין יושבות בסקוואט מלא בזמן שהן עובדות בגינה או מכינות אוכל. הן לא עושות מתיחות מורכבות או אימוני כוח אינטנסיביים, אבל הן שומרות על הגוף שלהן בתנועה טבעית לאורך כל היום.
מזכיר לי את סבתא שלי, רחל, שתבדל לחיים ארוכים, תמיד הייתה אומרת "תזוזה זה חיים!". היא אמנם לא עשתה סקוואטים מודעים, אבל היא הייתה עסוקה כל היום - מבשלת, מנקה, ומטפלת בנכדים.
האריה בכלוב והריצה על ההליכון
אבל שימו לב – לא כדאי סתם לזרוק את עצמכם לסקוואט עמוק בלי הכנה. זה יכול לגרום לפציעות. חשוב להתחיל בהדרגה ולהקשיב לגוף.
ואם כבר מדברים על טעויות נפוצות, הנה אחת: לחשוב שריצה על הליכון זה כמו ריצה בטבע. תחשבו על זה רגע – אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב לא באמת מממש את מלוא הפוטנציאל התנועתי שלו, נכון? אותו דבר נכון לגבינו. אנחנו צריכים תנועה מגוונת, מאתגרת וטבעית, ולא רק תנועה מכאנית וחוזרת על עצמה.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים כל כך הרבה מכשירים מתוחכמים בחדרי כושר? האם לא עדיף פשוט לחזור לתנועות הבסיסיות שהגוף שלנו נועד לבצע? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
מיתוס הסקוואט והברכיים
מיתוס נפוץ הוא שסקוואטים מזיקים לברכיים. זה פשוט לא נכון! מחקרים מראים שסקוואטים, כשעושים אותם נכון, יכולים דווקא לחזק את השרירים שמייצבים את הברכיים ולהפחית את הסיכון לפציעות. כמובן, חשוב להתחיל עם משקל גוף בלבד ולהתקדם בהדרגה, ולהתייעץ עם איש מקצוע אם יש לכם בעיות ברכיים קיימות.
שאלה מהקהל (בדויה, אבל רלוונטית):
שרון מחיפה שואלת: "אני בת 40 ומרגישה שהגוף שלי כבר לא כמו פעם. האם אני יכולה להתחיל לעשות סקוואטים?"*
תשובה: בהחלט! אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. התחילו לאט ובהדרגה, והקשיבו לגוף שלכם.
סקוואט: תנועה מרפאת
במסורות רבות, כמו היוגה והטאי צ'י, יש תנועות כריעה שמשמשות לחיזוק הגוף והנפש. הם מאמינים שהסקוואט עוזר לשחרר מתחים, לשפר את זרימת הדם ולהגביר את האנרגיה. הם קוראים לזה "מולא בנדה" או "קיבא דאצ'י", אבל בשבילנו זה פשוט סקוואט!
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות לפחות 5 דקות של סקוואטים ביום, ולראות אם אני מרגיש שיפור בניידות ובאנרגיה. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בשיטות נוספות לשיפור הניידות והתפקוד הגופני בגיל מתקדם.
ניסוי קטן בשבילכם:
נסו לשבת בסקוואט מלא (כמה שתוכלו) למשך דקה אחת. שימו לב איך הגוף שלכם מרגיש. האם אתם מרגישים מתח בקרסוליים, בברכיים או בירכיים? האם אתם מצליחים לשמור על גב ישר? אל תדאגו אם אתם לא מצליחים – פשוט תתחילו לעבוד על הניידות שלכם בהדרגה. תזכרו - הגוף שלנו נועד לזוז!
