ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק אינסופי באיילון (כאילו שיש ימים אחרים...), הסתכלתי על הנהגים מסביבי. כולם מכווצים במושבים, כתפיים מורמות, צוואר קדימה – נראו כמו רובוטים עצבניים. פתאום תהיתי לעצמי: איך הגענו למצב שאנחנו צריכים "לחטב" את הגוף שלנו בחדר כושר, כשבמקור הוא אמור לנוע בחופשיות ובקלות?
אז מה אם אני אגיד לכם שיש שיטה עתיקה, שלא מצריכה משקולות, הליכונים או מוזיקה מרעישה, שיכולה לשנות את הגוף שלכם מבפנים החוצה – לתכנת מחדש את התאים שלכם, אם תרצו? נשמע מופרך? תמשיכו לקרוא.
מה זה בכלל "תנועה איטית" ומה הקטע הגדול?
טאי צ'י ויוגה הן לא סתם "ספורט לנשים מבוגרות", כמו שנהוג לזלזל בהן לפעמים. מדובר בשיטות תנועה עתיקות יומין, שמבוססות על עקרונות של זרימה, נשימה וחיבור בין גוף לנפש. הן מלמדות אותנו לנוע בצורה טבעית ואינטואיטיבית, בדיוק כמו שתינוק זז כשהוא מגלה את העולם.
למה זה חשוב? כי רובנו איבדנו את היכולת הזו. אנחנו יושבים שעות מול מחשב, נוהגים, אוכלים ג'אנק פוד – והגוף שלנו מגיב בהתאם. שרירים מתקצרים, מפרקים נעשים נוקשים, הנשימה הופכת רדודה.
"הגוף זוכר הכל", אומרים. כל טראומה, כל מתח, כל ישיבה לא נכונה – הכל משאיר חותם. תנועה איטית עוזרת לנו לשחרר את החותמות האלה, לפתוח את הגוף ולשפר את זרימת הדם והאנרגיה.
הסוד של אוקינאווה והקווקז: למה סבתות עושות שפגטים בגיל 80?
תחשבו על זה: איך זה שאנשים בקהילות ילידיות, כמו אלה שבאוקינאווה או בהרי הקווקז, שומרים על ניידות ותפקוד גופני מעולים גם בגיל מתקדם? הם לא מרימים משקולות או רצים מרתונים. הם פשוט ממשיכים לנוע בצורה טבעית לאורך כל החיים שלהם. הם עובדים בגינה, מטיילים בהרים, רוקדים – והגוף שלהם מודה להם על זה.
אני זוכר שקראתי פעם על סבתא אחת באוקינאווה, בת 85, שעדיין הייתה עושה שפגטים כחלק מהחימום היומי שלה. שפגט! בגיל 85! זה מטורף.
למה חיות לא עושות מתיחות לפני שהן רצות? שאלה פרובוקטיבית.
למה אנחנו כל כך אובססיביים לגבי מתיחות מורכבות לפני פעילות גופנית? חיות לא עושות את זה. הן פשוט קמות ורצות. הן סומכות על האינטליגנציה הטבעית של הגוף שלהן.
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה, מומחה לאריכות ימים, והוא טען שהרבה מה"מתיחות" שאנחנו עושים הן בכלל לא מתיחות, אלא יותר כמו תנועות שמטרתן להכין את הגוף לפעילות. משהו כמו "לשמן" את המפרקים, אם תרצו.
תנועה "פרימיטיבית" יותר מתקדמת? הפרדוקס המדהים.
הפרדוקס הוא שתנועה "פרימיטיבית" יותר – כמו התנועות שאנחנו עושים כתינוקות, כמו זחילה, גלגול, קימה – היא למעשה מתקדמת יותר מבחינת בריאות ותפקוד. למה? כי היא מערבת את כל הגוף, מחזקת את השרירים המייצבים ומפתחת קואורדינציה.
זה מזכיר לי את הפעם שניסיתי לרוץ על הליכון. הרגשתי כמו אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב. משעמם, מנותק ולא טבעי. הרבה יותר כיף לרוץ בטבע, עם רוח בפנים ואדמה מתחת לרגליים.
ביומכניקה בשפה פשוטה: גוף האדם כסימפוניה.
אל תבהלו מהמילה "ביומכניקה". זה בסך הכל אומר איך הגוף שלנו זז. תחשבו על זה כמו על סימפוניה: כל שריר, כל מפרק, כל עצם – כולם צריכים לעבוד יחד בהרמוניה כדי ליצור תנועה חלקה ויעילה.
כשמשהו לא עובד כמו שצריך, זה כמו צליל צורם בסימפוניה. זה יכול לגרום לכאבים, פציעות וחוסר נוחות. תנועה איטית עוזרת לנו "לכוון" את הסימפוניה הזו, להחזיר את האיזון וההרמוניה לגוף.
שין דן (Shinzen Young) ורשת הדיבורים האינסופית של הגוף
אני רוצה רגע לדבר על שין דן יאנג, מורה למדיטציה, שמדבר על הגוף שלנו כרשת עצומה של "דיבורים" פנימיים. כל תחושה, כל כאב, כל מתח – הכל מנסה להגיד לנו משהו.
אנחנו לרוב עסוקים מדי בשביל להקשיב. אנחנו לוקחים משככי כאבים, מתעלמים מהסימנים שהגוף שולח לנו. תנועה איטית מאפשרת לנו להשקיט את הרעש החיצוני ולהתחיל להקשיב למה שהגוף מנסה לומר לנו.
וזה בדיוק העניין!
מה אסור לעשות? מתיחות סטטיות קרות זה פאסה!
אסור לעשות מתיחות סטטיות "קרות" לפני פעילות גופנית! זה טעות נפוצה. מחקרים הראו שזה יכול אפילו להגביר את הסיכון לפציעות. מתיחות סטטיות עדיף לעשות אחרי פעילות, כשהשרירים חמים וגמישים יותר.
טעות נפוצה נוספת היא לחשוב שאפשר "לפצות" על ישיבה ממושכת עם שעה של אימון אינטנסיבי. הגוף שלנו לא עובד ככה. אנחנו צריכים לזוז יותר במהלך היום, גם אם זה רק לקום כל שעה ולעשות כמה מתיחות פשוטות.
שאלות מהקהל (הדמיוני שלי, בינתיים):
- אבי מחיפה שואל: "אני גבר בן 40, אני יכול להתחיל עם טאי צ'י?"
תשובה: ברור! טאי צ'י מתאים לכל הגילאים ורמות הכושר.
- ליאת מתל אביב שואלת: "כמה פעמים בשבוע צריך לעשות יוגה כדי לראות תוצאות?"
תשובה: אפילו פעמיים-שלוש בשבוע יכולות לעשות הבדל עצום.
- יוסי מבאר שבע שואל: "אני סובל מכאבי גב כרוניים, האם תנועה איטית יכולה לעזור?"
* תשובה: בהחלט. טאי צ'י ויוגה יכולות לחזק את שרירי הליבה ולשפר את היציבה, מה שיכול להקל על כאבי גב. אבל חשוב להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט לפני שמתחילים.
התנועה שלך היא כמו טביעת אצבע - ייחודית לך
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה. אני חושב שהתשובה היא אינדיבידואלית. כל אחד צריך להקשיב לגוף שלו ולמצוא את התנועה שמתאימה לו.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועה ספונטנית בשגרה היומיומית שלי. אני הולך לרקוד יותר, לטייל יותר, ולעשות יותר תנועות שמחות ואינטואיטיביות. אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של מדיטציה בתנועה.
מה איתכם? מוכנים לנסות?
ניסוי תנועתי קצר ופשוט:
קחו רגע אחד, עצמו עיניים, ושימו לב לנשימה שלכם. איך אתם מרגישים בגוף? האם יש מתח באזורים מסוימים?
עכשיו, תתחילו לנוע בצורה איטית ורכה. תנו לגוף שלכם להוביל אתכם. תעשו תנועות שמרגישות לכם טוב. תנועות שמשחררות מתח ומעוררות זרימה.
תשימו לב איך הגוף שלכם מגיב. האם אתם מרגישים יותר נינוחים? יותר אנרגטיים?
הניסוי הזה הוא תזכורת קטנה לכך שהגוף שלנו חכם ואינטואיטיבי. הוא יודע מה הוא צריך. אנחנו רק צריכים להקשיב לו.