ביום שלישי שעבר, בדיוק כשסיימתי סשן כתיבה מטורף על הקפה השלישי שלי (כן, אני יודע, חטאתי!), הרגשתי כאילו יש לי סכין תקועה בין השכמות. לא כאילו מישהו באמת דקר אותי, חלילה, אלא יותר כמו אותו כאב עמום ומרגיז שפשוט לא עוזב. ואז נזכרתי בשיחה עם מדריכת היוגה האחת והיחידה, נילי, שדיברה על המיופסציה – אותה רשת פלאית שמחברת את כל הגוף שלנו. ופתאום שאלתי את עצמי: האם המיופסציה הזו יכולה להיות המפתח לאריכות ימים ולתנועה חופשית כמו של נינג'ה גם בגיל 80?
אז מה זה בכלל מיופסציה? בואו נפרק את זה רגע. תדמיינו סוודר צמוד גוף מבד לייקרה שמכסה את כל השרירים, העצמות, האיברים – הכל! זה בערך המיופסציה, או "פאשיה", בעברית צחה. היא רשת תלת ממדית של רקמת חיבור שעוטפת ותומכת בכל דבר בגוף. אם תחשבו על זה, זה קצת כמו מערכת הכבישים הפנימית שלנו, רק שהיא הרבה יותר מתוחכמת ומגיבה לכל תנועה, מצב רוח ואפילו מחשבה שלנו.
אבל למה בכלל לדבר על זה בהקשר של אריכות ימים? ובכן, תחשבו על זה ככה: כשהמיופסציה שלנו בריאה וגמישה, הגוף שלנו יכול לנוע בחופשיות, הכאבים פוחתים, והתפקוד הכללי משתפר. ויותר חשוב – התנועה הזו משמרת את הגוף במצב של "שימוש", מה שמאפשר לו לתפקד טוב יותר לאורך זמן. קצת כמו מכונית שמקפידים לתחזק – היא פשוט תחזיק מעמד יותר שנים.
אז למה אנחנו צריכים את כל ה"שחרורים" המורכבים האלה? זהו, בדיוק כאן מתחיל הכיף! תחשבו על זה רגע: ראיתם פעם אריה מתמתח לפני שהוא רודף אחרי צבי? לא בדיוק. חיות נעזרות בתנועה אינטואיטיבית, טבעית, כדי לשמור על הגוף שלהן בתנועה. הן לא צריכות קורסים בעיצוב וחיטוב, הן פשוט… זזות!
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (שווה בדיקה, דרך אגב!) על מחקרים שמראים שאנשים שמקפידים על תנועה טבעית, כמו הליכה, טיפוס, או אפילו עבודה בגינה, חיים יותר שנים וסובלים פחות ממחלות כרוניות. וזה, חברים, קשור ישירות למיופסציה.
אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לשחרר את המיופסציה בכוח! זה כמו לנסות לפתוח קשר בסבך חוטים בכוח – בסוף רק תקבלו יותר קשרים. שחרור המיופסציה צריך להיות עדין, הדרגתי, ומתוך הקשבה לגוף.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו צריכים ללכת לטיפולי מיופסציה יקרים כדי להשיג את האפקט הזה? התשובה היא חד משמעית – לא בהכרח! יש כל כך הרבה דרכים פשוטות ויעילות לשחרר את המיופסציה בבית, בלי להוציא הון תועפות.
טעות נפוצה: לחשוב ש"יותר כואב – יותר טוב". ממש לא! כאב הוא סימן שהגוף אומר לכם לעצור. תקשיבו לו!
אז מה עושים?
- תנועה היא התרופה: תזוזו! תלכו, תרקדו, תשחקו עם הילדים, תעבדו בגינה. כל תנועה עוזרת לשמור על המיופסציה גמישה וחיה.
- הקשבה לגוף: תלמדו להקשיב לגוף שלכם. איפה אתם מרגישים נוקשות? כאב? תנסו למצוא תנועות שמקלות על התחושות האלה.
- שתייה מרובה: המיופסציה מורכבת ברובה ממים, אז חשוב לשמור על לחות הגוף. שתו הרבה מים במהלך היום.
- תזונה אנטי-דלקתית: תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגים שמנים ושמנים בריאים יכולה לעזור להפחית דלקות בגוף, מה שישפיע לטובה על המיופסציה.
- תנועה אינטואיטיבית: תנסו לשכוח מהתבניות של האימונים המוכרים. תנו לגוף שלכם להוביל אתכם. תתמתחו, תתכופפו, תתגלגלו – איך שמרגיש לכם נכון.
תיבת שאלות מהקהל (בדויה):
- שירלי מחיפה שואלת: "אני עובדת הרבה שעות מול מחשב ומרגישה נוקשות בצוואר ובכתפיים. מה אני יכולה לעשות?"
תשובה: תנסי לקחת הפסקות קצרות כל שעה ולעשות תרגילי מתיחה פשוטים לצוואר ולכתפיים. גם עיסוי עצמי עדין יכול לעזור.
- דניאל מירושלים שואל: "האם פילאטיס עוזר למיופסציה?"
תשובה: בהחלט! פילאטיס מתמקד בחיזוק שרירי הליבה ובשיפור הגמישות, מה שיכול לתרום לבריאות המיופסציה.
אני עדיין מנסה להבין מהי הדרך הכי יעילה לשמר את המיופסציה שלי במצב אופטימלי, ואיך לשלב את זה בשגרת היומיום שלי. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועה ספונטנית במהלך היום – לרקוד קצת בזמן שאני מבשל, לעשות מתיחות קלות בזמן שאני עובד, ולצאת לטיולים קצרים בטבע. ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה דלקתית למצב המיופסציה שלנו.
הזמנה לניסוי תנועתי פשוט:
שבו על הרצפה עם רגליים ישרות לפניכם. נסו להגיע עם הידיים לאצבעות הרגליים. שימו לב איפה אתם מרגישים את המתיחה – האם זה בשרירי הירך האחוריים, או אולי באזור הגב התחתון? עכשיו, נסו לכופף קלות את הברכיים ולעשות את אותה תנועה. האם המתיחה השתנתה? האם אתם מצליחים להגיע רחוק יותר? זהו ניסוי פשוט שמראה איך שינוי קל בתנועה יכול להשפיע על המיופסציה שלנו. תקשיבו לגוף שלכם, ותראו מה הוא מספר לכם.
