ביום רביעי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" בקניון עזריאלי בתל אביב, קלטתי אישה בסביבות גיל ה-60 עושה תרגילי מתיחה מוזרים כאלה ליד השולחן. לא סתם מתיחות רגילות, אלא יותר כמו תנועות של חתול שמתמתח אחרי שינה טובה. בהתחלה גיחכתי לעצמי, אבל אז חשבתי – רגע, אולי היא יודעת משהו שאני לא? זה גרם לי לחשוב מחדש על כל הקטע הזה של גמישות, תנועה, ומה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על איך לשמור על הגוף שלנו צעיר.
אז למה בעצם אנחנו מתקשחים עם הגיל? זה פשוט – רובנו שבויים בדפוסי תנועה לקויים, ישיבה ממושכת וסטרס כרוני שמכווץ את הפאשיה שלנו – אותה רשת רקמות חיבור מדהימה שעוטפת את השרירים, העצמות והאיברים שלנו. הפאשיה הזו היא כמו חליפת צלילה צמודה לגוף, וכשהיא הופכת דביקה ומכווצת, זה משפיע על הכל – מהיציבה ועד מצב הרוח. שמעתי את ד"ר גיל הדר, מומחה לפאשיה, אומר פעם בפודקאסט: "הפאשיה היא האיבר הכי גדול בגוף, אבל גם הכי מוזנח." וואלה, צודק!
הטריק הסודי: שחרור מיופסציאלי
שחרור מיופסציאלי (Myofascial Release) זה בעצם שם פלצני לטכניקות פשוטות שמטרתן לשחרר את המתח בפאשיה. זה יכול להיות עיסוי עצמי עם גליל עיסוי, כדור טניס, או אפילו סתם מתיחות עדינות וממושכות. זה לא משנה אם אתם קוראים לזה "לשחרר את הפאשיה", "לעשות מתיחות כמו חתול", או סתם "לשחרר את הגוף" – העיקר שתתחילו לזוז!
ההורמונים קופצים משמחה!
מחקרים מראים ששחרור מיופסציאלי יכול להשפיע על רמות הורמונים בגוף, במיוחד הורמוני גדילה וטסטוסטרון (גם אצל נשים, כן?), הורמונים שאחראים על שיקום רקמות, בניית שריר, אנרגיה וחיוניות. כשהפאשיה משוחררת, הדם זורם טוב יותר, החמצן מגיע לתאים, והגוף יכול לייצר הורמונים בצורה יעילה יותר. זה כמו לפתוח סכר ולתת לנהר של הורמונים צעירים לזרום חופשי בגוף!
אנקדוטה קטנה: לפני כמה שנים, כשהייתי תקוע עם כאבי גב תחתון כרוניים, התחלתי לעשות תרגילי שחרור מיופסציאלי פשוטים כל יום. אחרי כמה שבועות, לא רק שהכאבים נעלמו, אלא גם הרגשתי יותר אנרגטי וחיוני. זה היה כאילו מישהו החליף לי את הסוללות!
אבל שימו לב – לא כדאי לטחון את הגוף עם גליל עיסוי כמו מטורפים, כי זה יכול לגרום יותר נזק מתועלת. שחרור מיופסציאלי צריך להיות עדין ומקשיב לגוף. זה לא תחרות!
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים מכשירים משוכללים אם חיות משחררות את הפאשיה שלהן באופן טבעי? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. אולי התשובה היא שאנחנו שכחנו איך להקשיב לגוף שלנו, ואנחנו צריכים את הכלים האלה כדי להזכיר לנו.
מיתוס נפוץ: "מתיחות סטטיות הן הדרך הכי טובה להגדיל גמישות"
מצטער לבאס, אבל זה פשוט לא נכון. מתיחות סטטיות (להחזיק מתיחה במשך זמן) יכולות להיות נחמדות, אבל הן לא תמיד יעילות ולא תמיד בטוחות. שחרור מיופסציאלי, לעומת זאת, משחרר את המתח בפאשיה ומאפשר טווח תנועה גדול יותר בצורה טבעית ובטוחה יותר. תחשבו על זה כמו להשקות את השורשים של העץ במקום רק למתוח את הענפים.
אסור לעשות את זה!
אל תתעלמו מכאב. אם אתם מרגישים כאב חד או פתאומי בזמן שחרור מיופסציאלי, עצרו מיד. כאב הוא סימן שהגוף שלכם אומר "די!" הקשיבו לו!
תיבת שאלות מהקהל (בדויות, כמובן)
- אבי מתל אביב שואל: "אני לא מצליח להגיע לגב התחתון עם גליל עיסוי. מה עושים?"
אבי, אל תדאג! יש הרבה דרכים לשחרר את הגב התחתון. נסה להשתמש בכדור טניס או כדור פיזיו קטן יותר, או פשוט לעשות תרגילי תנועה עדינים כמו סיבובי אגן.
- רונית מחיפה שואלת: "כמה זמן צריך לעשות שחרור מיופסציאלי?"
רונית, אין תשובה אחת נכונה. זה תלוי בגוף שלך ובהרגשה שלך. התחל בכמה דקות ביום, ותראה איך הגוף שלך מגיב.
מחוות לקשישים החכמים
תראו את הזקנים באוקינאווה, יפן, או בהרי הקווקז. הם עובדים בשדות, רוקדים, מטיילים – והם עושים את זה בגיל 80 ו-90! מה הסוד שלהם? הם זזים כל יום, הם אוכלים אוכל טרי, והם לא יושבים שעות מול הטלוויזיה. הם משחררים את הפאשיה שלהם באופן טבעי, דרך התנועה היומיומית.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועות "פרימיטיביות" כמו זחילה וסקוואטים עמוקים בשגרה שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה לפאשיה.
אז קדימה, תקומו מהכיסא, תתמתחו קצת, ותנו לגוף שלכם להרגיש צעיר וחופשי!
ניסוי תנועתי קטן לסיום:
נסו לעמוד ישר, לעצום עיניים, ולשים לב איך הגוף שלכם מרגיש. עכשיו, תתחילו לנוע בצורה אינטואיטיבית, בלי לחשוב יותר מדי. תנו לעצמכם להתמתח, להתכופף, לסובב את הגוף – כל מה שמרגיש לכם נכון. אחרי כמה דקות, עצרו ותשימו לב איך אתם מרגישים עכשיו. האם יש שינוי? האם אתם מרגישים יותר משוחררים? הקשיבו לגוף שלכם – הוא יודע מה הוא צריך!
