ביום רביעי שעבר, בזמן שעמדתי בפקק נצח בכביש 4 (נו, הפתעה...), קלטתי משהו שגרם לי לחשוב: למה אנחנו כל כך מקובעים על דרך אחת לעשות דברים? במיוחד כשזה מגיע לאימונים. פעם הייתי בטוח שרק משקולות וכמה שיותר חזרות יביאו אותי לתוצאות. אבל אז גיליתי שיש דרך אחרת, דרך שמחזירה אותנו לבסיס, לתנועות הטבעיות שלנו, ומשנה את החיים - לא רק את הגוף.
היידה, יוצאים למסע!
1. תנועה טבעית: ה"פרימיטיבי" הוא בעצם המתקדם
שמעתם על הקשישים בני ה-80+ שמטפסים על הרים באוקינאווה או רוקדים ריקודי עם בקווקז? הם לא עושים סקוואטים עם מוט של 100 קילו. הם פשוט זזים. התנועות היומיומיות שלהם – גינון, הליכה, משחק עם הנכדים – שומרות אותם חזקים, גמישים ובריאים.
מתי בפעם האחרונה זחלתם על הרצפה? לא צוחק! תחשבו על זה, תינוקות לומדים ללכת דרך זחילה. זו תנועה שמחזקת את כל הגוף, משפרת קואורדינציה ומייצבת את הליבה. למה הפסקנו?
"תנועה היא תרופה," אמר היפוקרטס, ואני מוסיף - תנועה טבעית היא המינון הנכון.
אז למה בעצם לוותר על תנועות מורכבות כמו סקוואט אולימפי ולחזור לבסיס? זה פשוט: תנועה טבעית משקפת את האופן בו הגוף שלנו נועד לנוע. היא מאפשרת לנו להפעיל את כל השרירים בצורה מאוזנת, משפרת את הניידות והגמישות, ומפחיתה את הסיכון לפציעות.
זוכרים את הפעם ההיא שסבתא שלכם התכופפה להרים משהו מהרצפה בקלילות, בזמן שאתם התאמצתם והרגשתם כאילו הגב שלכם עומד להישבר? זה לא קסם, זה תנועה טבעית.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia) על מחקר שהראה שאנשים ששומרים על ניידות ותפקוד גופני טובים בגיל מבוגר חיים יותר ובאיכות חיים טובה יותר. זה נשמע מובן מאליו, אבל כמה מאיתנו באמת מתרגלים את זה?
2. אינטואיציה תנועתית: הקשיבו לגוף שלכם, הוא יודע
לפני כל אימון, שאלו את עצמכם: מה הגוף שלי צריך היום? אולי זה לא עוד סט של בנץ' פרס, אלא דווקא הליכה נינוחה בפארק או תרגילי נשימה פשוטים.
תנועה אינטואיטיבית היא כמו ריקוד: אתם לא חושבים על הצעדים, אתם פשוט זורמים עם המוזיקה. זה אומר להקשיב לאותות שהגוף שולח לנו, להתאים את האימון לרמת האנרגיה שלנו, ולהימנע מתרגילים שגורמים לנו כאב.
חשבתם פעם למה חיות מחמד מתמתחות אחרי שינה טובה? הם מקשיבות לגוף שלהם.
אבל שימו לב – לא כדאי להתעלם מכאב מתמשך. אם משהו כואב, עצרו ותבדקו מה קורה. להתעלם מהגוף זה כמו להתעלם מנורת אזהרה ברכב – זה עלול להוביל לנזק רציני.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אפשר לסמוך על הגוף שלנו שיגיד לנו מה נכון ומה לא? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא כן, אבל זה דורש תרגול. ככל שתקשיבו לגוף שלכם יותר, כך תהיו מודעים יותר לאותות שהוא שולח לכם.
3. "טיה טויה" של תנועה: מגוון הוא שם המשחק (והחיים)
אוקיי, זה לא באמת "טיה טויה", אבל רציתי את תשומת הלב שלכם. במקום להתמקד רק בסוג אחד של אימון – ריצה, הרמת משקולות, יוגה – שלבו הכל! תנועה צריכה להיות כמו ארוחה מאוזנת: חלבונים, פחמימות, שומנים – הכל במידה.
נסו תנועות שונות, חלקן אולי אפילו יראו לכם מוזרות בהתחלה. זחילה, גלגולים, קפיצות קטנות, טיפוס על עצים (בזהירות!). כל תנועה מפעילה שרירים אחרים ומאתגרת את הגוף בצורה שונה.
פעם שמעתי על שבט אפריקאי שבו הילדים משחקים במשחקי תנועה מורכבים מגיל צעיר. כתוצאה מכך, הם מפתחים יכולות אתלטיות מדהימות וגמישות שלא תיאמן. אני לא אומר שכולנו צריכים להתחיל לחיות כמו שבט אפריקאי, אבל אפשר ללמוד מהם על החשיבות של תנועה מגוונת.
הרעיון הוא ליצור לעצמנו "סלט תנועה", כמו שאני אוהב לקרוא לזה. ערבבו הכל, תטעמו הכל, ותראו מה הכי טעים לגוף שלכם.
אבל שימו לב – לא כדאי להגזים. להתחיל הכל בבת אחת יכול להיות מתכון לפציעות. התחילו לאט, בהדרגה, ותנו לגוף שלכם להתרגל.
שאלה מהקהל:
רונית מרמת גן שואלת: "אני עובדת משרד ויושבת כל היום. איך אני יכולה לשלב יותר תנועה טבעית ביום שלי?"
תשובה: רונית, התחילי בקטן. קומי כל שעה מהכיסא, עשי כמה מתיחות פשוטות, צאי להליכה קצרה בחוץ. במקום מעלית – מדרגות. במקום לשלוח מייל – תגשי לדבר עם הקולגה שלך. כל תנועה קטנה מצטברת.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועות זחילה וגלגול בשגרת האימונים שלי, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה אינטואיטיבית, איך להקשיב לגוף שלנו גם בנוגע לאוכל.
