ביום שלישי לפני שבועיים, בזמן שהכנתי לעצמי קפה של בוקר במטבח הקטנטן שלי בתל אביב, שמתי לב למשהו מוזר. הכוס שלי הייתה מלאה באבנית עקשנית, למרות שאני משתמשת במים מסוננים. זה גרם לי לחשוב – אם זה מה שהמים האלה עושים לכוס שלי, מה הם עושים לגוף שלי? זה הוביל אותי לחקור את הנושא הסבוך הזה של חומציות-בסיסיות, והאמת? גיליתי שם עולם שלם של מידע, תיאוריות, ומיתוסים.

אז, מה זה בכלל "מאזן חומצה-בסיס"? למה שנדבר על זה בכלל? והאם באמת צריך להימנע מלימון (סליחה, אבל חייבים להתחיל שם!)? בואו נצלול פנימה, בסדר?

אז מה זה בכלל חומציות-בסיסיות? (ומה זה pH?)

בגדול, מדובר על יחס בין חומצות לבסיסים בגוף שלנו, שנמדד בסקאלה שנקראת pH (פוטנציאל מימן). סקאלה נעה מ-0 (חומצי מאוד) עד 14 (בסיסי מאוד), כאשר 7 הוא ניטרלי. הגוף שלנו שואף לשמור על איזון pH די עדין בדם, בסביבות 7.35-7.45. חריגה מהטווח הזה, אפילו קלה, עלולה לגרום לבעיות בריאותיות רציניות.

עכשיו, למה זה חשוב? כי הרבה תהליכים ביוכימיים בגוף שלנו, מאנזימים ועד תאי דם אדומים, תלויים בסביבה עם pH אופטימלי. אם הסביבה הופכת חומצית מדי, או בסיסית מדי, התהליכים האלה פשוט לא יעבדו טוב.

האשליה הגדולה: מה אוכלים ומה הגוף סופג

אני חייבת להודות, פעם גם אני האמנתי במושג ה"דיאטה האלקלית" – אותה תיאוריה שטוענת שאכילת מזונות מסוימים יכולה לשנות את ה-pH של הדם שלנו. אבל גיליתי שזה פשוט לא עובד ככה. הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה שיודעת לווסת את עצמה בצורה מדויקת. הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לשמור על איזון ה-pH בדם, בלי קשר למה שאכלנו לארוחת צהריים.

אבל רגע, זה לא אומר שתזונה לא משפיעה! היא משפיעה, ועוד איך! היא משפיעה על הכליות, על הריאות, על כל מערכת ה"בופרים" בגוף שמסייעת לשמור על האיזון הזה. תזונה דלה ברכיבים תזונתיים, עשירה במזון מעובד וסוכר, יכולה להעמיס על המערכות האלה ולגרום להן לעבוד קשה יותר.

לימון – החבר הכי טוב או האויב המר?

אז מה עם הלימון? הוא חומצי, נכון? אז איך זה שהוא נחשב למזון "מאלקל"? כאן נכנס לתמונה מושג שנקרא "אפר אלקלי". הכוונה היא לשאריות המינרלים שנשארות אחרי שהגוף מפרק את המזון. למרות שהלימון חומצי בעצמו, אחרי שהוא מתפרק בגוף, הוא משאיר אחריו שאריות אלקליות.

שמעתי את הפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק ב-FoundMyFitness, ושם היא הסבירה את זה בצורה מאוד ברורה: "אל תתמקדו ב-pH של המזון עצמו, אלא בהשפעה שלו על הגוף אחרי העיכול".

המיתוסים הנפוצים (ואיך לנפץ אותם)

בואו נדבר על כמה מיתוסים נפוצים שקשורים לחומציות-בסיסיות:

• מיתוס: דיאטה אלקלית יכולה לרפא סרטן. מציאות: אין הוכחות מדעיות שתומכות בזה.
• מיתוס: מדידת ה-pH של השתן יכולה להראות את רמת ה-pH בדם. מציאות: ה-pH של השתן משתנה בהתאם למה שאכלנו ולתפקוד הכליות, ואינו משקף את ה-pH בדם.
• מיתוס: צריך להימנע ממזונות חומציים כמו עגבניות וקפה. מציאות: הכל תלוי בכמות ובאיזון. עגבניות הן מקור מצוין לוויטמינים, וקפה יכול להיות טעים ומעורר (במידה!).

אסור לעשות את זה! (טעות נפוצה)

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לקחת תוספי תזונה אלקליים ללא התייעצות עם רופא. זה יכול להיות מסוכן, במיוחד אם יש לכם בעיות בכליות. כמו שאומרים, "יותר מדי זה אף פעם לא טוב".

שאלות מהקהל (הדמיוני שלנו)

• דנה מחיפה שואלת: "האם שתיית מים עם לימון בבוקר באמת עוזרת לאיזון ה-pH?"

תשובה: זה לא ישנה את ה-pH של הדם, אבל זה דרך מצוינת להתחיל את היום, לקבל ויטמין C, ולשתות יותר מים!

• אבי מקריית שמונה שואל: "אני סובל מצרבות. האם זה אומר שהגוף שלי חומצי מדי?"

תשובה: צרבת קשורה לרוב לחולשה של הסוגר הוושטי או ייצור מוגבר של חומצה בקיבה, ולא בהכרח לחומציות כללית בגוף. כדאי להתייעץ עם רופא.

• שיר מבאר שבע שואלת: "אילו מזונות כדאי לאכול כדי לתמוך באיזון חומצה-בסיס?"

* תשובה: תזונה מאוזנת ועשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים איכותיים היא המפתח.

מה עושים עכשיו?

אז אחרי כל החפירה הזאת, מה אנחנו עושים עם המידע הזה? הנה כמה המלצות מעשיות:

1. תזונה מאוזנת: תאכלו מגוון של מזונות מזינים, כולל ירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים רזים.

2. שתייה מרובה: שתו הרבה מים במהלך היום.

3. הימנעות ממזון מעובד: צמצמו את צריכת המזון המעובד, הסוכר והמזון המהיר.

4. הקשבה לגוף: שימו לב איך הגוף שלכם מגיב למזונות שונים, ותתאימו את התזונה בהתאם.

5. התייעצות עם רופא או דיאטנית: אם יש לכם חששות בריאותיים, התייעצו עם אנשי מקצוע.

מחשבות לסיום (ומה הלאה)

אני עדיין מנסה להבין את כל הניואנסים של הנושא הזה, ואם מישהו מכם ניסה תזונה מיוחדת או שיטת ניקוי אחרת – אשמח לשמוע על החוויה שלכם.

החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להגדיל את צריכת הירקות הירוקים שלי ולראות אם אני מרגישה שינוי ברמות האנרגיה שלי. אעדכן כאן בהמשך…

אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של אנטי-אוקסידנטים והקשר שלהם לתזונה. תודה שקראתם!