ביום שלישי שעבר, כשניסיתי נואשות להציל את הסיר השרוף (שוב!) אחרי מרתון בישולים כושל במיוחד, הבנתי משהו מהותי על טחינה. עמדתי שם, מול הבלגן, עם כף טחינה גולמית ביד, ופתאום צץ לי בראש זיכרון ילדות – סבתא מרים, מכינה לנו חלה עם טחינה ודבש, ואומרת "זה כוח! זה בריאות! זה צעירות לנצח!". אז צחקנו, ילדים קטנים, אבל עכשיו, כשאני נאבקת בסימני הגיל (וגם בסירים שרופים), התחלתי לתהות – אולי סבתא ידעה משהו שאנחנו שכחנו?
אז בואו נצלול לעולם המופלא של הטחינה, נגלה איך הגרגר הקטן הזה, השומשום, יכול להשפיע על ההורמונים שלנו, ואיך אפשר לנצל את הכוח הזה לטובתנו.
אז למה בעצם טחינה?
זה פשוט – שומשום הוא פצצת תזונה! אבל כאן טמונה נקודה חשובה: לא כל טחינה נוצרה שווה. הטחינה הגולמית, זו שצריכה ערבוב מאסיבי לפני השימוש, היא המנצחת האמיתית. היא מכילה יותר סיבים, יותר מינרלים, ויותר נוגדי חמצון.
שמעתי את ד"ר גיל יוסף שחר מדבר על זה בפודקאסט שלו, והוא ציין מחקרים שמראים איך צריכה קבועה של שומשום יכולה לשפר את רמות האסטרוגן בנשים בגיל המעבר, ולסייע בהקלה על תסמינים כמו גלי חום. הייתי סקפטית בהתחלה, אבל המשכתי לחקור.
הקסם של הליגננים:
אחד הדברים המיוחדים בשומשום הוא תכולת הליגננים הגבוהה שלו. ליגננים הם סוג של פיטואסטרוגן – תרכובות צמחיות שמחקות את פעילות האסטרוגן בגוף. זה נשמע קצת מסובך, אבל בפועל זה אומר שהם יכולים לעזור לאזן את רמות האסטרוגן, בין אם הן גבוהות מדי או נמוכות מדי. הם פשוט סוג של "שומר איזון" טבעי.
אבל שימו לב – לא כדאי להגזים! יותר מדי ליגננים עלולים להיות בעלי השפעה הפוכה. כמו כל דבר בחיים, מדובר באיזון. צריכה יומית סבירה של 2-3 כפות טחינה גולמית ביום נחשבת לבטוחה ויעילה.
מיתוס הטחינה המשמינה:
אחד המיתוסים הכי נפוצים על טחינה הוא שהיא משמינה. נכון, היא עשירה בשומן, אבל זהו שומן בריא! השומן הבלתי רווי בשומשום תורם לבריאות הלב, מסייע בספיגת ויטמינים מסיסים בשומן, ואפילו יכול לעזור בשמירה על המשקל.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם באמת צריך לספור קלוריות כל הזמן? לדעתי, לא! הרבה יותר חשוב להתמקד באיכות המזון שאנחנו אוכלים, ולא רק בכמות הקלוריות שהוא מכיל. אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
אסור לעשות את זה! טעויות נפוצות עם טחינה:
- לקנות טחינה מעובדת: טחינה מעובדת לרוב מכילה שמנים צמחיים זולים, חומרים משמרים, וסוכר. היא מאבדת חלק גדול מהערך התזונתי שלה.
- לחמם טחינה יתר על המידה: חימום יתר עלול לפגוע בנוגדי החמצון שבטחינה. עדיף להוסיף אותה למאכלים אחרי הבישול או האפייה, או לחמם אותה בעדינות.
- להתעלם מאלרגיות: שומשום הוא אלרגן נפוץ. שימו לב לתגובות אלרגיות כמו פריחה, גירוד או קשיי נשימה.
שאלות מהקהל (הדמיוני שלי, לפחות):
- רונית מנתניה שואלת: "האם טחינה יכולה לעזור לי עם גלי החום בגיל המעבר?"
תשובה: בהחלט יכולה! הליגננים בשומשום יכולים לעזור לאזן את רמות האסטרוגן ולהקל על התסמינים.
- אבי מקיבוץ דן שואל: "כמה טחינה אפשר לאכול ביום בלי להשמין?"
תשובה: 2-3 כפות טחינה גולמית ביום הן כמות סבירה ובריאה.
- דנה מחיפה שואלת: "האם טחינה ביתית יותר בריאה מטחינה קנויה?"
תשובה: תמיד! טחינה ביתית טרייה ונטולת תוספים תהיה הבריאה ביותר.
איך לשלב טחינה בתזונה היומיומית?
- הוסיפו טחינה גולמית לסלט: היא מוסיפה טעם אגוזי נפלא ומרקם קרמי.
- הכינו ממרח טחינה ביתי: ערבבו טחינה גולמית עם מים, לימון, שום, ותבלינים.
- השתמשו בטחינה כבסיס למרקים: היא מעניקה מרקם עשיר וטעם ייחודי.
- אכלו חלה עם טחינה ודבש: כמו סבתא מרים, אבל עם טחינה גולמית כמובן!
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה הזו – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות ניסוי טחינה אישי: אני אוסיף 2 כפות טחינה גולמית לתזונה היומיומית שלי ואעקוב אחרי השינויים ברמות האנרגיה, מצב הרוח, והתסמינים של גיל המעבר (טפו טפו טפו). אעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות הנסתרים של שמן שומשום. עד אז, תיהנו מהטחינה שלכם!
